מנהלי שיווק חילוניים, מאוד אוהבים להשתמש במילה "פשקעוויל". בהטיות שונות, עם טעויות ובמהלך פגישות עם אנשי מדיה ופרסום חרדיים. לעיתים מזומנות, כשאני נפגש עמם ומציג בפניהם אופציות שונות לפרסום ושיווק באמצעי המדיה השונים (עיתונים, רדיו, יח"צ, פעילות קד"מ וכו'), תמיד יקפוץ אחד המשתתפים החילונים באמירה: "רגע, רגע, שכחת. מה לגבי (וכאן תבוא נשימה עמוקה) הפקאהשעאוויליים האלה? (הטעות במקור) זה מאוד חשוב במגזר, לא כך?!".
מספיק שפעם הם קראו משהו, או מישהו סיפר להם שלציבור החרדי קיים ערוץ פרסום חשוב בשם "פשקווילים", וכי בשבט המוזר הזה במאה שערים זהו כלי שיווקי רב עוצמה, ומאז תמיד הם יפגינו את הידענות האדירה שלהם על המגזר החרדי, בשימוש במלה המתנגנת הזו.
בדיוק כך הרגשתי מול מתקפת היחצנות של פקע"ר או רח"ל (פיקוד העורף \ רשות חירום לאומית) והדיסק שלהם ביידיש. שאגב, עד לרגע זה לא זכיתי - לא אני ולא שכני החרדים - לקבלו בתיבות הדואר.
ישבו להם שבעה חכמי פיקוד העורף סביב שולחן אחד עם כמה יחצנים חרדיים. מיד קפץ מישהו ואמר: "אה, לציבור החרדי? טוב חייבים, אבל חייבים את הנו, איך קוראים לזה פשקווילים, וגם דיסק מוקלט עם הוראות החירום ביידיש". כאילו הציבור החרדי לא מבין עברית. כאילו החרדים הם איזה שבט נידח בעיירה בפולין.
זה צבעוני, זה נחמד, וזה אפילו אייטם פותח במהדורות החדשות בערוץ הראשון, השני והעשירי, אבל זה רק קיבע במסמרות נוספות את הדעות הקדומות שיש כלפי החרדים.
סטריאוטיפ שאינו מדויק בעליל.
אז רבותי בפקע"ר, ראשית, שאי"ה רח"ל שלא נזדקק לשירותי החירום שלכם ביידיש וגם לא בעברית. ומאחר שגם בשנה הבאה אתם מתכננים תרגיל עורף גדול, לידיעתכם, כן, למרבה ההפתעה חרדים מדברים עברית. הם אפילו קוראים עברית, וחלקם אפילו יודעים לכתוב (כן, לכתוב) עברית. אפילו שהיא לא תקינה במיוחד. אז, לא צריך יידיש. ההיפך הוא הנכון: יש המון חרדים שלא מבינים יידיש, ורובם המכריע לא יודעים לכתוב מילה אחת ביידיש.
כן, והנה עוד מידע חינם: לציבור החרדי יש, בלי עין הרע כן לא ירבו, 2 ערוצי רדיו (לאשכנזים ולספרדים), 3 עיתונים יומיים (לליטאים, לחסידים ולעוד סוג של חסידים), עוד כחצי תריסר שבועונים (לכולם, לחלקם ולעוד חלק שלא קורא את מה שכולם קוראים), ויש עוד תריסר וחצי מקומונים, ירחונים, עלונים לכל עיר ועיר ולכל חסידות וחסידות. ויש אפילו כמה אתרי אינטרנט (כשר ולצורכי עבודה, כמובן).
בקיצור: יותר מאשר שני העיתונים וחצי שיש לכל הציבור החילוני בישראל, ואנו גם מקבלים בתיבות הדואר מידע פרסומי בעברית (לא ביידיש) מחברות שונות. אז, פשקווילים זה באמת משהו מאוד נחמד, אבל בעיקר בשביל להחזיק את הקירות המתמוטטים של מאה שערים.
ועוד משהו: בפעם הבאה שאתם מפיצים את הדיסקים, צרו איתי קשר, אתן לכם את הכתובת שלי. הבן שלי רוצה לצרף אותו לאוסף.
פורסם באתר בחדרי חרדים: http://www.bhol.co.il/news_read.asp?id=9904&cat_id=47
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה על תגובתך. אני אשמח לראותך שוב!