פורסם באתר NFC:
http://www.news1.co.il/Archive/003-D-67095-00.html
במקום להילחם ב"הטרדה במרחב הציבורי" יש מי שעושים לעצמם חיים קלים ונלחמים כביכול ב"הדרה במרחב הציבורי"בואו נבדוק את העובדות.
נתון עובדתי ראשון: משרד התחבורה נכשל עד היום בהפעלת תחבורה ציבורית ברמת שירות נאותה. הצפיפות בלתי נסבלת. המפעילים אינם עומדים בלוחות הזמנים. הרפורמה בתחבורה הציבורית יושמה בחלקה הקטן. קיימת ריכוזיות גבוהה של 2 מפעילים ששולטים על יותר מחצי משוק התחבורה הציבורית.
נתון עובדתי שני: אלפי נשים בישראל סובלות מהטרדות מיניות בתחבורה הציבורית בישראל. כל אשה שנייה בישראל סבורה כי קיימת תופעה של מעשים מגונים והטרדות מיניות בתחבורה הציבורית, כך ע"פ סקר היחידה לקידום מעמד האשה במשרד ראש הממשלה. בתל-אביב המצב גרוע עוד יותר. סקר שהזמינה היחידה לקידום מעמד האשה בעיריית ת"א מגלה כי כל אשה שנייה בתל אביב הוטרדה בפועל בתחבורה הציבורית בעיר, גרוע מכך דו"ח"איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית" מתעד למעלה מ-100 (!!!) מקרי אונס, ניסיון לאונס, הטרדה מינית ותקיפה מינית בתחבורה הציבורית. קבוצת נשים מוטרדות גם פתחו פורום פעיל וגדול בשם "הכצעקתה" שמתעד עשרות עדויות של מותקפות. עדויות המעוררות צמרמורת.
נתון עובדתי שלישי: כבר עשרים שנה פועלים קווים חרדיים שבהן מתקיימת הפרדה בין המינים. ההפרדה נעשתה לאור הרצון של נשים לחוש בטוחות ולא להיפגע בצפיפות הבלתי נסבלת בתחבורה הציבורית המעורבת. לגיטמי. מובן וקיים. יתירה מזו, לאור התנגדות משרד התחבורה, המפעילים והרפורמים להפעלת הסדר של הדרה למניעת הטרדה ותערובת "סרדינים" ביקשו החרדים להפעיל קווים פרטיים משלו. ולו על מנת לפתור את בעיות הצפיפות והשירות הכושל. היו אף ניסיונות להפעיל קווים כאלו. אך בפועל משרד התחבורה התנגד ונלחם בתוקף לבטל אותן.
3 הנתונים הללו, מלמדים כי הבעיה המרכזית בתחבורה הציבורית בישראל (ובעיקר בתל אביב) היא לא "הדרת נשים" אלא "הטרדת נשים". שכן על כל אשה שמישהו ביקש ממנה לעבור מקום, יש עוד מאות או אלפי נשים שסבלו ממעשים מגונים, הטרדות ואי נוחות כאשר גברים נדחפו לעברם בתחבורה הציבורית הכושלת בישראל. ולגבי טניה מאשדוד. איזו היסטריה! ביקשו מטניה לעבור מקום. איזה אסון לאומי. לפני מספר שבועות ראיתי באוטובוס איש קשיש שהתפרץ על בחור צעיר שפתח את החלון. "הדרת הזקנים" הזו לא עניינה את שר התחבורה, את אתרי החדשות ולא את העיתונים. אף שמשטרה נאלצה להתערב על מנת להשכין שלום בין הצדדים. מעשה יום ביומו בתחבורה הציבורית: מפרקים כסאות, מקשקשים על החלונות, תגרות ומריבות. איפה לימור לבנת? איפה ציפי לבני?
ו"הקרן החדשה לישראל" שהחליטה לתקצב את כל מסע ההסתה הזה (ביותר ממיליון ₪), עושה לעצמה חיים קלים. במקום להילחם ב"הטרדה המינית במרחב הציבורי" בכלל ובתחבורה הציבורית בפרט היא עושה לעצמה חיים קלים ונלחמת כביכול ב"הדרה במרחב הציבורי", סיסמה שטוחה, רדודה וחסרת עומק שמתאימה לגישה האמריקנית לחיים. הסדר המהדרין הינו וולנטרי והתנדבותי בלבד ונעשה ע"י נשים המבקשות לשמור על כבודן בתחבורה הציבורית מיוזמתן וללא כפיה. ש לנו כאן תופעה מגונה של רצון ל"הדרת חרדים" מהתחבורה הציבורית. גם לא מאפשרים לקבוצות בחברה החרדית לנסוע כרצונן, וגם כופים עליהם לשבת במעורב ובצפיפות גברים ונשים יחד. אז עם כל הכבוד מישהו כאן השתגע כשהוא מציג את הדברים באופן שבו הוא הוצג בימים האחרונים. אז זהו, אולי הגיע הזמן להגיד למשוגעים: משוגעים, תרדו כבר מהאוטובוס וכנסו לפרופורציות!
http://www.news1.co.il/Archive/003-D-67095-00.html
במקום להילחם ב"הטרדה במרחב הציבורי" יש מי שעושים לעצמם חיים קלים ונלחמים כביכול ב"הדרה במרחב הציבורי"בואו נבדוק את העובדות.
נתון עובדתי ראשון: משרד התחבורה נכשל עד היום בהפעלת תחבורה ציבורית ברמת שירות נאותה. הצפיפות בלתי נסבלת. המפעילים אינם עומדים בלוחות הזמנים. הרפורמה בתחבורה הציבורית יושמה בחלקה הקטן. קיימת ריכוזיות גבוהה של 2 מפעילים ששולטים על יותר מחצי משוק התחבורה הציבורית.
נתון עובדתי שני: אלפי נשים בישראל סובלות מהטרדות מיניות בתחבורה הציבורית בישראל. כל אשה שנייה בישראל סבורה כי קיימת תופעה של מעשים מגונים והטרדות מיניות בתחבורה הציבורית, כך ע"פ סקר היחידה לקידום מעמד האשה במשרד ראש הממשלה. בתל-אביב המצב גרוע עוד יותר. סקר שהזמינה היחידה לקידום מעמד האשה בעיריית ת"א מגלה כי כל אשה שנייה בתל אביב הוטרדה בפועל בתחבורה הציבורית בעיר, גרוע מכך דו"ח"איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית" מתעד למעלה מ-100 (!!!) מקרי אונס, ניסיון לאונס, הטרדה מינית ותקיפה מינית בתחבורה הציבורית. קבוצת נשים מוטרדות גם פתחו פורום פעיל וגדול בשם "הכצעקתה" שמתעד עשרות עדויות של מותקפות. עדויות המעוררות צמרמורת.
![]() |
| מתוך אתר הגרפיקה החרדי "פרוג" |
3 הנתונים הללו, מלמדים כי הבעיה המרכזית בתחבורה הציבורית בישראל (ובעיקר בתל אביב) היא לא "הדרת נשים" אלא "הטרדת נשים". שכן על כל אשה שמישהו ביקש ממנה לעבור מקום, יש עוד מאות או אלפי נשים שסבלו ממעשים מגונים, הטרדות ואי נוחות כאשר גברים נדחפו לעברם בתחבורה הציבורית הכושלת בישראל. ולגבי טניה מאשדוד. איזו היסטריה! ביקשו מטניה לעבור מקום. איזה אסון לאומי. לפני מספר שבועות ראיתי באוטובוס איש קשיש שהתפרץ על בחור צעיר שפתח את החלון. "הדרת הזקנים" הזו לא עניינה את שר התחבורה, את אתרי החדשות ולא את העיתונים. אף שמשטרה נאלצה להתערב על מנת להשכין שלום בין הצדדים. מעשה יום ביומו בתחבורה הציבורית: מפרקים כסאות, מקשקשים על החלונות, תגרות ומריבות. איפה לימור לבנת? איפה ציפי לבני?
ו"הקרן החדשה לישראל" שהחליטה לתקצב את כל מסע ההסתה הזה (ביותר ממיליון ₪), עושה לעצמה חיים קלים. במקום להילחם ב"הטרדה המינית במרחב הציבורי" בכלל ובתחבורה הציבורית בפרט היא עושה לעצמה חיים קלים ונלחמת כביכול ב"הדרה במרחב הציבורי", סיסמה שטוחה, רדודה וחסרת עומק שמתאימה לגישה האמריקנית לחיים. הסדר המהדרין הינו וולנטרי והתנדבותי בלבד ונעשה ע"י נשים המבקשות לשמור על כבודן בתחבורה הציבורית מיוזמתן וללא כפיה. ש לנו כאן תופעה מגונה של רצון ל"הדרת חרדים" מהתחבורה הציבורית. גם לא מאפשרים לקבוצות בחברה החרדית לנסוע כרצונן, וגם כופים עליהם לשבת במעורב ובצפיפות גברים ונשים יחד. אז עם כל הכבוד מישהו כאן השתגע כשהוא מציג את הדברים באופן שבו הוא הוצג בימים האחרונים. אז זהו, אולי הגיע הזמן להגיד למשוגעים: משוגעים, תרדו כבר מהאוטובוס וכנסו לפרופורציות!

אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה על תגובתך. אני אשמח לראותך שוב!