אתמול בבית המשפט: "צדק" - היה רק שם של כוכב

פורסם באתר "בחדרי חרדים"
http://www.bhol.co.il/Article.aspx?id=36198



יעקב אטיאס, מסית בשידור חי. המשטרה תעצור ותגיש כתב אישום?



 התמונה של שלמה פוקס מובל אזוק בידיו וברגליו במסדרונות בית המשפט, הייתה אמורה לעורר שאט נפש, סערה וגינוי מצד כל אבירי חופש הביטוי וזכויות האזרח, המקדשים את חירותו של הפרט (במיוחד אם מדובר בעיתונאי) ואת זכות הדיבור וההסתה (כלפי חרדים).

המעצר המתוקשר (מאוד) של שלמה פוקס אתמול, וכתב האישום המזורז שהוגש נגדו בתוך פחות מיממה, מעלה חשש כבד כי אנו נמצאים בעיצומו של מסע ציד מכשפות אנטי דמוקרטי ואנטי חרדי. ועדת שרים מיוחדת לענייני הדרה, דיונים בוועדות הכנסת ובמליאת הכנסת. בג"ץ. צוות מיוחד במשרד המשפטים. כותרות בעמודים הראשונים בעיתונים כאילו נפתחה מלחמת עולם שלישית. כל אמירה הופכת להטרדה, כל תקרית הופכת לשוות ערך לפיגוע המוני. כל פיפס של סיקריק נידח מסמטה נידחת הופכת לאמירה מובילה ופותחת את מהדורות החדשות. התחושה היא שמישהו התבלבל בין האחד בינואר לאחד באפריל.

מוזר. מוזר מאוד. בעוד ש-50% מהנשים (החילוניות) מוטרדות בתחבורה הציבורית, התקשורת וארגוני הנשים נטפלו לנשים החרדיות שמהודרות בתחבורה הציבורית (בקווים בודדים ומעטים). בעוד שעל הציבור החרדי התבטאו, מתבטאים ויתבטאו בביטויים קשים, חריפים ופוגעים. מי שנעצר והושלך לכלא הוא דווקא חרדי שהעיר לחיילת אחת. אגב, כל אחד ששירת בצבא (וגם במשטרה) ושמע ביטויים שבה מתבטאים אחד על השני (כולל, אגב, צורת הביטוי שבה התבטא מפקד מחוז ירושלים, ניסו שחם כלפי המתנחלים "ח...א עליהם. אני א....ין את אמ-אמא שלהם)?

 

אתמול בבית המשפט השלום בירושלים "צדק" היה רק שם של כוכב. פתאום חופש הביטוי אינו קדוש. אבל רק בכיוון חד סטרי. כאשר שדרן מרכזי בישראל, בשם גבי גזית בשידור חי (לא באוטובוס, ולא איזה אמירה ספוראדית) הסית נגד הציבור החרדי כולו בהכללה וכינה אותם בכינויי גנאי כ"עלוקות", "פרזיטים" ו"תולעים", קרא לגרשם לחו"ל או לרכזם בשכונות משלהם, כשהם מנותקים ממים ומחשמל, מערכת האכיפה והמשפט סירבו להתערב. חופש הביטוי הוא ערך עליון. המשטרה לא עצרה את המפגין שהתראיין ברשת ב' בשבוע שעבר והתבטא באופן אנטישמי ומטריד ש"החרדים מתרבים כמו ג'וקים". נכון לעכשיו, לא נחקר, לא נעצר ולא הוגש כתב אישום נגד יעקב אטיאס, תושב אשדוד שהתראיין בערוץ 10 בפנים גלויות ולמצלמה ואמר כי "אני אקח רובה עוזי ואני אירה בעשרה חרדים".



בהיסטוריה המשפטית של מדינת ישראל אינני מכיר עוד אירוע שבו הוגש כתב אישום בגין הערה שספק העיר ספק לא העיר (התקשורת הישראלית אימצה מיד את הגרסה של המוטרדת, אף שקיימת גם גרסה אחרת הנתמכת על ידי שאר הנוסעים והנוסעות באוטובוס) מדובר בכתב אישום חריג, והיעילות של המשטרה מעוררת קנאה. הלוואי והמשטרה הייתה כל כך יעילה בטיפול בגנבי רכב ובקר, בידויי האבנים בהר-הזיתים, בסכסוכי השכנים, בקרבות הרחוב, במעשי הסחיטה, האלימות, השוד, הגניבה והרצח. שם מוגשים כתבי אישום לאחר חודשי המתנה ארוכים. מערכת המשפט ו"הצדק" הישראלית התעלתה על עצמה. 

דברי תועבה, גנאי, ביזוי, הסתה, שנאה וגזענות כלפי חרדים זוכים ללגיטימציה תרבותית. המגזר החרדי אינו זוכה למעטפת ההגנה הטבעית שזוכים בה מגזרים אחרים בישראל. מותר להשניא את הציבור החרדי, לחבוט בו ולהתבטא נגדו בכל הלשונות המזכירות תקופות אפלות בהיסטוריה היהודית. ביטויים דומים כלפי מיעוטים אחרים בישראל היו מביאים את הדוברים האלה לעמוד הקלון. הדבר נכון לגבי כל מגזר, זולת המגזר החרדי אשר דברי בלע המושמעים נגדו אינן נתקלים כמעט בגינוי. אדרבה, דברים מסוג זה נתפסים כראויים ונאים למי שאמרם ועל מי שנאמרו.



יש לומר שרשויות האכיפה אמורות לפעול בצורה הרבה יותר קיצונית ודרמטית לאמירות אלו מאשר נגד האדם שהעיר לחיילת. שכן, האמירות הללו, כותרות הענק והאווירה הציבורית נותנת לגיטימציה לאלימות פיזית ומילולית קשה לאין ערוך כלפי סתם חרדים. מרבית האוכלוסייה אינה מבחינה בין פעולות של יחידים חרדיים, סיקריקים וקיצוניים שאינם נושאים תעודת זהות לבין מאות אלפי חרדים שאינם שותפים כלל ועיקר ואינם צריכים לשאת את האשמה בגין פעולות היחיד. אתם מוזמנים לגלוש לאתרי האינטרנט החרדים ולגלות עשרות עדויות של חרדים מתונים ותמימים שזכו ליריקות, מכות, אלימות מילולית וכינויי גנאי חמורים ובוטים.


אבל איך אפשר לצפות לצדק בבית המשפט כאשר מתנהל כאן קמפיין כל כך מלאכותי, מוזר והזוי שהקשר בינו לבין המציאות מקרי בהחלט.



קישור לכתבה בערוץ 10 בו מכריז יעקב אטיאס כי ירצח חרדים:

http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=855360