פרסמתי מאמר אתמול באתר y-net.
המאמר זכה ללמעלה מ-700 תגובות תוקפניות במיוחד. מתברר כי נושא גיוס בחורי ישיבות הוא נושא שלא די במאמר בן 500 מילה, על מנת לנסות להבין את העמדה החרדית. בכל מקרה, אני דווקא רציתי לפרסם מאמר אחר, אך עורך האתר העדיף את המאמר שפורסם. והנה עוד כמה פרדוקסים כשבאים ובוחנים את סוגיית דחיית השירות של בחורי הישיבות:
5 פרדוקסים ביטחוניים
פרדוקס מס' 1: איך אפשר להבין שדווקא כאשר המצב הביטחוני שפיר, הרקטות
מעזה נופלות על אבנים ועצים, מפגעים נחשפים מאליהם ומזימות של רצח וטרור נגדעים
באיבם פתאום נזכרים כולם לגייס את בחורי הישיבות?
תחשבו על זה: אולי בכל זאת צודקים
החרדים, כי דווקא ריבוי לומדי התורה הוא זה שמפחית את הצורך בהגדלת סד"כ של
צה"ל? ודווקא ההפך: ככל שיפחתו לומדי התורה, כך יגברו האיומים הביטחוניים?
פרדוקס מס' 2: איך אפשר להבין שדווקא החברה החרדית, שנמצאת בחזית
ההתנדבות בכל מערכות ההתנדבות בישראל: במד"א, זק"א, בתי תמחוי, אנשי יד
שרה ועוד, דווקא בסוגיית השירות הצבאי היא הופכת את עורה, ומסרבת להטות שכם בהגנה
על גבולות הארץ, עד כדי כך שגדולי התורה מכריזים כי אם תיגזר הגזירה לסגור את
הגמרא ולהתייצב בבקו"ם, הם ירימו את יד ימינם ויאמרו "אם אשכחך ירושלים
תשכח ימיני" ויעזבו את ארץ ישראל לגלות.
תחשבו על זה: אולי בכל זאת יש צדק בטענת
נציגות החברה החרדית, שאותה רוח התנדבות הקיימת בחברה החרדית היא זו שמחייבת אותה
להתמסר ללימוד תורה?
פרדוקס מס' 3: איך אפשר להבין שדווקא אלו המדברים גבוהה על ההשתמטות
החרדית, הם עצמם משתמטים לא קטנים? (יאיר לפיד חירף את נפשו בעיתון 'במחנה'; ראשי
"מאהל הפרייראים" אינם פרייארים כלל ועיקר: בועז נול נפלט ממערך
המילואים, לאחר שהשתמט במשך 8 שנים בארה"ב ועמיתו עדי מילר מסר את נפשו בהגשת
מבזקי חדשות בגל"צ)? והם לא היחידים, כל אזרח שני בישראל אינו מתגייס, ו-9
מתוך כל 10 חיילים אינם משרתים בשירות קרבי.
תחשבו על זה: אולי בכל זאת צודקים
החרדים האלה כשהם אומרים שאף אחד לא צריך את החרדים בצה"ל (ועדת שפר:
"ניתן לוותר על 50% מחיילי החובה") ורק מדובר בניסיון לגרוף הון פוליטי משק
החבטות המשומש הזה?
תחשבו על זה: אולי בכל זאת צודקים החרדים האלה כשהם טוענים שגם כוח
צבאי עצום וגם מיליארדים רבים לא די בהם כדי לעמוד מול פיגועי טרור, התאבדות,
עשרות אלפי טילי קאסם ועוד גרעין איראני, וצריך גם סיוע מלמעלה באמצעות הברית
הנצחית של לומדי התורה?
פרדוקס מס' 5: איך אפשר להבין שדווקא הלוחמים הגדולים נגד הסדר הדיחוי
הם אלה שחתמו בעדו? בן גוריון שהניח את היסוד של "תורתו אומנותו" החל
לתקוף את ההסדר הזה ולדרוש את גיוס בחורי הישיבות, רק אחרי שפרש מן השלטון. משה
דיין, כל עוד היה בשלטון הגן על ההסדר כפי שהיה, אך לא נמנע מדרישת גיוסם ביום בו
היה ח"כ רגיל או אזרח מן השורה והפרדוקס המופלא מכולם: הוגה הסיסמא המוצלחת
"עם אחד גיוס אחד" (האיש הראשון בהיסטוריה שנבחר לראשות הממשלה על גב
בחורי הישיבות) הוא האיש הראשון בהיסטוריה שעשה את ההפך הגמור, משנבחר והנציח את הסדר
הדיחוי של לומדי התורה בחוק!
תחשבו על זה, ותחשבו על זה טוב, טוב: אולי בכל זאת צודקים החרדים האלה כשהם אומרים בביטחון
כי למרות כל "אוהבי החרדים": שופטי הבג"ץ ירום הודם (שלהם התודה
והברכה על האש הבוערת) וכל שאר הפוליטיקאים תאבי החשיפה, כי "רצונו של
הקב"ה יעשה על כל פנים" והבטחת יוצר העולם ובורא האדם באמצעות נביאו,
ישעיה, תמשיך לבעור ולהאיר את העולם: " וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר ה'
רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ לֹא יָמוּשׁוּ
מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ אָמַר ה' מֵעַתָּה וְעַד
עוֹלָם"!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה על תגובתך. אני אשמח לראותך שוב!