הסערה הציבורית המדומה, שעורר השמאל הישראלי הליברלי בעקבות דבריו של שר המשפטים יעקב נאמן מעלה לפני הקרקע את העימות שמתרחש בין שתי תפיסות עולם בישראל. מצד אחד התפיסה הליברלית, החילונית שמעדיפה את תרבות העמים על פני תרבות ישראל ומן הצד השני התפיסה הלאומית, היהודית שמעדיפה את מורשת ישראל על פני תרבות העמים. הדמוגרפיה היא זו שדוחקת את התפיסה הליברלית החילונית אל השוליים. כיום, בשלהי 2009 מדינת ישראל שונה לחלוטין מזו שהייתה לפני 30 שנה. המדינה הוקמה על ידי מערכת מפאיניקית שביקשו להקים מדינה בעלת אופי ליברלי ולא-דתי, בהתאם המערכת המשפטית, המערכת האקדמית, השלטון המקומי והשלטון המרכזי היה בעל אופי כזה. כל המערכות שבהן חלו שינויים, היו מערכות שעברו דמוקרטיזאציה: הכנסת שינתה את אופייה, רשויות מקומיות שינו את אופיין והעם שינה את אופיו. כיום ישראל היא מצד אחד יותר דתית ומן הצד השני הפכה להיות יותר חילונית.
המערכות הבאות לא עברו דמוקרטיזציה ומנציחות את השלטון הישן: האקדמיה, בתי המשפט והתקשורת. מסיבה פשוטה אלו לא נבחרים והמערכת היא כזו שמנציחה את עצמה. במערכת המשפט זה בולט במיוחד: השופטים בבית המשפט העליון. מערכת המשפט הישראלית שונה לחלוטין מכל מערכות המשפט בעולם. בג"ץ הוא בית המשפט העליון היחיד בעולם הדמוקרטי שגם ממנה את עצמו (בארה"ב, בריטניה, צרפת ובעוד עשרות מדינות שופטים מתמנים באמצעות רשויות פוליטיות), בג"ץ הוא בית המשפט העליון היחיד בעולם הדמוקרטי שהכהונה בה בלתי מוגבלת (השופטים משרתים בה עד יציאתם לגמלאות. בארה"ב, שווייץ, דנמרק ובעוד עשרות מדינות שופטים מתמנים לתקופה מוגבלת) ובג"ץ הוא היחיד שסמכות השפיטה בה בלתי מוגבלת (בעשרות מדינות בעולם המערבי כצרפת, אוסטריה, יפן, איטליה ועוד קיים בית דין מיוחד לחוקה). בקיצור, בית המשפט העליון הוא למעשה תוכנה שהושתלה במערכת הפוליטית לפני 20 שנה, מסמר בלי ראש שימשיך את האופי הליברלי, החילוני, השמאלני, המערבי של מדינת ישראל גם כאשר היא משתנה מבחינה פוליטית, גם כאשר מפא"י נמחק מהמפה.
אין גם תקדים היסטורי למצב שבו בית המשפט מכריז על מעמד על לחוקי יסוד (שהתקבלו על חודם של קולות ולא ברוב מהותי) ונוטל לעצמו את הזכות לבטל חוקים של הכנסת ולהכתיב ערכים והשקפות עולם.
ומה הקשר בין סוגיה זו לסוגיית המשפט העברי?
המשפט הארצישראלי מורכב משלוש מערכות משפט: העותומאני, המנדטורי והמשפט המקובל. המשפט האנגלי הציף את המשפט בישראל, בעוד שהמשפט העברי העצום אינו מוכר לרוב השופטים במדינת ישראל. לגבי רוב השופטים בישראל המשפט העברי הינו קודקס זר שאין להם היכרות עמו כלל. אחרת היו משתמשים בו רבות. עד כדי כך רחוקים השופטים מהמקורות ואכן, מי שעובר על פסקי הדין שמפורסמות מטעם בית המשפט העליון רואה כי יש מאות עמודים ובהם ציטוטים והסתמכות על פסקי דין אמריקניים, בריטיים, אוסטרליים, גרמניים, הודיים. אבל אין כמעט מקורות מהמשפט העברי. הכהן הגדול של בית המשפט העליון ושל הליברליזם המשפטי החילוני כתב פעם במאמר שפרסם כי יש לפרש את המושג "מדינה יהודית" ברמת הפשטה גבוהה אשר תאחד את בני כל החברה ועוד אמר כי לעולם לא ייכנס משפט עברי דרך חוק יסודות המשפט.
על כן גישתו של נאמן על קידום ערכי המשפט העברי, אין בו די. יש צורך להקים בית דין לחוקה שידון בנושאים ערכיים ומהותיים. בית דין שימונה בהרכב של דיינים בעלי ידע תורני נרחב ומקיף, שופטים והרכב המייצג את העם כולו ובכך לשמוט את הקרקע מהאליטה שממנה את עצמה ומכתיבה את עמדותיה על כלל הציבור.
• * *
חנוכה איננו חג מן המניין. הוא יוצא דופן בכך שהוא מאיר את המאבק שהתנהל גם בתוך העם היהודי. בימים ההם בזמן הזה, בזמן הזה כמו בימים ההם. נשוב לאותם ימים, לפני 2170 שנה. האימפריה היוונית כובשת את העולם בסערה, מנחילה את תרבותה ה"מתקדמת" על העמים הכבושים. תרבות הסוגדת לחכמתו וכוחו של האדם, ועובדת את אלילי הטבע. האליטה בירושלים, קודמה על ידי השלטון ההלניסטי, וקשרי ההון והשלטון קבעו את סדר היום בישוב היהודי. אנטיוכוס ויועציו המשפטיים קבעו חוקי יסוד המחייבים את היהודים תושבי הממלכה שלא לפגוע בחופש העיסוק ולהמשיך לעבוד בשבת, לבטל את ברית המילה (בטח על בסיס חוק יסוד כבוד הילד ושלמותו) וקידוש החודש (על בסיס חוק יסוד ביטול שלטון בתי הדין הרבניים, שקבעו את המולד).
אז עכשיו אני שואל, כשאהרן ברק מדליק נרות חנוכה על מה הוא חושב על הניצחון של האורתודוקסים החשוכים, שוכני המערות במודיעין, או על בעלי הטוגות הלבנות בירושלים שישבו בארמונות והנחילו השכלה ותרבות יוונית להמון העם ביהודה?
המערכות הבאות לא עברו דמוקרטיזציה ומנציחות את השלטון הישן: האקדמיה, בתי המשפט והתקשורת. מסיבה פשוטה אלו לא נבחרים והמערכת היא כזו שמנציחה את עצמה. במערכת המשפט זה בולט במיוחד: השופטים בבית המשפט העליון. מערכת המשפט הישראלית שונה לחלוטין מכל מערכות המשפט בעולם. בג"ץ הוא בית המשפט העליון היחיד בעולם הדמוקרטי שגם ממנה את עצמו (בארה"ב, בריטניה, צרפת ובעוד עשרות מדינות שופטים מתמנים באמצעות רשויות פוליטיות), בג"ץ הוא בית המשפט העליון היחיד בעולם הדמוקרטי שהכהונה בה בלתי מוגבלת (השופטים משרתים בה עד יציאתם לגמלאות. בארה"ב, שווייץ, דנמרק ובעוד עשרות מדינות שופטים מתמנים לתקופה מוגבלת) ובג"ץ הוא היחיד שסמכות השפיטה בה בלתי מוגבלת (בעשרות מדינות בעולם המערבי כצרפת, אוסטריה, יפן, איטליה ועוד קיים בית דין מיוחד לחוקה). בקיצור, בית המשפט העליון הוא למעשה תוכנה שהושתלה במערכת הפוליטית לפני 20 שנה, מסמר בלי ראש שימשיך את האופי הליברלי, החילוני, השמאלני, המערבי של מדינת ישראל גם כאשר היא משתנה מבחינה פוליטית, גם כאשר מפא"י נמחק מהמפה.
אין גם תקדים היסטורי למצב שבו בית המשפט מכריז על מעמד על לחוקי יסוד (שהתקבלו על חודם של קולות ולא ברוב מהותי) ונוטל לעצמו את הזכות לבטל חוקים של הכנסת ולהכתיב ערכים והשקפות עולם.
ומה הקשר בין סוגיה זו לסוגיית המשפט העברי?
המשפט הארצישראלי מורכב משלוש מערכות משפט: העותומאני, המנדטורי והמשפט המקובל. המשפט האנגלי הציף את המשפט בישראל, בעוד שהמשפט העברי העצום אינו מוכר לרוב השופטים במדינת ישראל. לגבי רוב השופטים בישראל המשפט העברי הינו קודקס זר שאין להם היכרות עמו כלל. אחרת היו משתמשים בו רבות. עד כדי כך רחוקים השופטים מהמקורות ואכן, מי שעובר על פסקי הדין שמפורסמות מטעם בית המשפט העליון רואה כי יש מאות עמודים ובהם ציטוטים והסתמכות על פסקי דין אמריקניים, בריטיים, אוסטרליים, גרמניים, הודיים. אבל אין כמעט מקורות מהמשפט העברי. הכהן הגדול של בית המשפט העליון ושל הליברליזם המשפטי החילוני כתב פעם במאמר שפרסם כי יש לפרש את המושג "מדינה יהודית" ברמת הפשטה גבוהה אשר תאחד את בני כל החברה ועוד אמר כי לעולם לא ייכנס משפט עברי דרך חוק יסודות המשפט.
על כן גישתו של נאמן על קידום ערכי המשפט העברי, אין בו די. יש צורך להקים בית דין לחוקה שידון בנושאים ערכיים ומהותיים. בית דין שימונה בהרכב של דיינים בעלי ידע תורני נרחב ומקיף, שופטים והרכב המייצג את העם כולו ובכך לשמוט את הקרקע מהאליטה שממנה את עצמה ומכתיבה את עמדותיה על כלל הציבור.
• * *
חנוכה איננו חג מן המניין. הוא יוצא דופן בכך שהוא מאיר את המאבק שהתנהל גם בתוך העם היהודי. בימים ההם בזמן הזה, בזמן הזה כמו בימים ההם. נשוב לאותם ימים, לפני 2170 שנה. האימפריה היוונית כובשת את העולם בסערה, מנחילה את תרבותה ה"מתקדמת" על העמים הכבושים. תרבות הסוגדת לחכמתו וכוחו של האדם, ועובדת את אלילי הטבע. האליטה בירושלים, קודמה על ידי השלטון ההלניסטי, וקשרי ההון והשלטון קבעו את סדר היום בישוב היהודי. אנטיוכוס ויועציו המשפטיים קבעו חוקי יסוד המחייבים את היהודים תושבי הממלכה שלא לפגוע בחופש העיסוק ולהמשיך לעבוד בשבת, לבטל את ברית המילה (בטח על בסיס חוק יסוד כבוד הילד ושלמותו) וקידוש החודש (על בסיס חוק יסוד ביטול שלטון בתי הדין הרבניים, שקבעו את המולד).
אז עכשיו אני שואל, כשאהרן ברק מדליק נרות חנוכה על מה הוא חושב על הניצחון של האורתודוקסים החשוכים, שוכני המערות במודיעין, או על בעלי הטוגות הלבנות בירושלים שישבו בארמונות והנחילו השכלה ותרבות יוונית להמון העם ביהודה?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה על תגובתך. אני אשמח לראותך שוב!