בעידן שלנו. כולם מסתתרים מאחורי המסיכה. אך כאשר המסיכה מוסרת פתאום רואים אם היה לנו עסק קודם.
 |
| יוני (המוכשר מאוד, יש לומר) מבהיר זווית נוספת |
כשטליה ששון, מפרקליטות המדינה תקפה את אנשי הישובים בשטחים, העבירה ביקורת חריפה על המאחזים, והכינה דו"ח נגד אנשי ימין על התבטאויות. לא היה לנו ברור האם מדובר בפרקליטה מקצועית בשירות המדינה, או שמדובר בכיסוי בלבד. היום המסיכה ירדה. היא רצה ברשימת מר"ץ לכנסת. כולם יודעים את האמת.
כשנועם שליט תקף את נתניהו מעל כל במה ותחת כל עץ רענן תחת מעטה של אב דואג לבנו החטוף. לא היה לנו ברור האם מדובר בקמפיין שמטרתו באמת להביא את גלעד הביתה, או שמדובר בכיסוי גם לפגיעה בנתניהו. היום המסיכה ירדה. כולם יודעים את האמת.
כשיאיר לפיד הביא בתוכנית שלו בערוץ 2 בליל שבת כתבה מרגשת על ילדה בת 8 שירקו עליה בדרך לבית הספר. לא היה ברור לנו האם מדובר בעבודה עיתונאית, או בתשדיר בחירות פוליטי ומבויים למפלגת האב, הבן ולפיד השנאה. היום המסיכה ירדה. כולם יודעים את האמת.
הבעיה היא, שגם לאחר הסרת המסיכה, ממשיכה מסכת ההטעיה ואחיזת העיניים לפעול.
עוד מעט. כשהמסכה תוסר. פתאום כולם יבינו מי באמת נגד מי. מי מתחזה להיות אוהב אבל באמת הוא אויב. מה מניע את הכל. ומה תכלית הדבר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה על תגובתך. אני אשמח לראותך שוב!