1 בספט׳ 2009

כשהחינוך הממלכתי יהווה 0% מכלל מערכת החינוך בישראל

בתקשורת הישראלית פורסם מחקר חדש המלמד כי מספר הלומדים בזרם החרדי זינק ב-51% ומהווה כיום 20% מכלל מערכת החינוך בישראל. פרופסור בן-דוד שעשה את המחקר הזה אמר כי הנתון של הגידול בחינוך החרדי מדאיג, כי החינוך החרדי לא מעניק "את הכישורים הבסיסיים להתמודדות בזירה הבינלאומית". נו, עשה לנו טובה מר בן-דוד. כל אדם חרדי, עם כישורים בסיסים יכול לעשות בגרות ישראלית ב-3 חודשים (במקום לבזבז 12 שנה על כך), כל בוגר ישיבה ממוצע ומטה הינו בעל כישורי אוריינות מפותחת מעל ומעבר לכל תלמיד מערכת "החינוך" הממלכתית ממוצע ומעלה.


עובדה שאין עליה חולק. תלמידי מערכת "החינוך" הממלכתית בישראל נמצאים בתחתית החבית של ידע במקצועות הליבה של מתמטיקה, אפילו של קריאה. ואנחנו לא מדברים על פשיטת הרגל המוסרית, הערכית והיהודית. הידעתם שיש בוגרי מערכת החינוך הממלכתית שאינם יודעים לקרוא? מזעזע.

עשרות מחקרים שנעשו, גילו כי השיטה הטובה ביותר להוראת הקריאה היא השיטה הצלילית, שיטה שעל פיה עד היום מלמדים בתלמודי התורה. מידי כמה שנים קמה זעקה על הישגים לימודיים נמוכים ואז משרד החינוך מביא שיטת הוראה חדשה, אך התוצאות העגומות מביאה שיטה חדשה אחרת וחוזר חלילה. חס וחלילה להודות כי המסורת, הוכיחה את עצמה ואין צורך להמציא מחדש את הכול.

בכל מקרה, אני מזמין את פרופ' בן דוד להרים טלפון לפרופ' איריס לוין מבית הספר לחינוך באוניברסיטת ת"א, לד"ר יורם דמבו ממשרד החינוך ופרופ' רוברט סיגלר, פסיכולוג התפתחותי וחינוכי מאוניברסיטת קרנגי טון בפיטסבורג פנסלבניה מהמומחים הגדולים בעולם בתחום של התפתחות קוגנטיבית (הבנתית). שלשת החוקרים, החליטו לערוך את המחקר הזה, הראשון מסוגו בארץ, שבדק את יכולתם של תלמידים חרדים וחילונים בפתרון בעיות בגיאומטריה ובמתמטיקה.

לא תאמינו, או שכן: תלמידים חרדים יודעים לפתור בעיות טוב יותר מחילונים. המחקר גילה ששיטת הלימוד החרדית עדיפה על שיטת הלימוד החילונית. החוקרים בדקו את יכולתם של 240 תלמידים לפתור בעיות בגיאומטריה ומתמטיקה. התלמידים החרדיים בקבוצת הגיל 12 עד 14 עלו בהישגיהם, ובצורה בולטת, על החילונים בפתרון הבעיות בגיאומטריות שהוצגו להם. בקרב הבוגרים יותר, בגילאים 16 עד 18, נרשם שוויון ברמת הידע בין התלמידים בשני המגזרים. רק בקרב התלמידים החילונים שלמדו לבגרות במתמטיקה בהיקף של חמש יחידות, היה שיעור התשובות הנכונות גדול יותר מאשר התלמידים החרדים.


איריס לוין אמרה לי כי "לבתי הספר הממלכתיים יש מה ללמוד מבתי הספר החרדיים" הממצאים שעלו מן המחקר הפתיעו אותה. איך יתכן שדווקא החרדים ידעו יותר? היא עדיין לא מבינה איך יתכן שתלמידים בישיבות קטנות ובישיבות גבוהות הלומדים תורה, טובים יותר בפתרון בעיות מאשר תלמידים בבתי הספר הממלכתיים?


החוקרים ניסו לפתור את החידה - איך חרדים חסרי כל ידע בגיאומטריה ידעו לענות תשובות נכונות יותר מעמיתיהם החילוניים?
בשיחה שניהלתי עם ד"ר יורם דמבו, אמר לי זה האחרון כי אולי "הלימוד בחינוך התורני - בניגוד לחילוני - מייחס ללמידה ערך בפני עצמו". או אולי זה העניין שבחינוך החרדי קיימת "גישה עמקנית לפתרון בעיות בכלל", או הסבר שלישי הינה העובדה ש"שיטת הלימוד בזוגות ובקבוצות מאפשרת ללומד להביע את רעיונותיו העצמאיים ולדון בחומר הנלמד במידת העמקה ואינטנסיביות המאפשרת להתקשר לחשיבה האינטואיטיבית. בעוד שהלמידה במגזר החילוני מדגישה השגת תוצאה מהירה, תחרותיות והישגיות, לעתים על חשבון ההעמקה".


מסקנות המחקר: "מול העמקה והרחבה בידע פורמלי, ובהתנסות בפתרון בעיות בתחומי תוכן ספציפיים בקרב החילונים, מקבלים החרדים, באמצעות תחום התוכן ודרכי הלמידה הייחודיים להם, מיומנויות חשיבה כלליות המחוזקות באמצעות גורמים כמו מוטיבציה, יחסי מורה-תלמיד ותפיסת הלימוד כערך בפני עצמו. גישה "עמקנית" לפתרון בעיות בכלל, מיומנות גבוהה של החרדים באסטרטגיות חשיבה כלליות הנלמדות בהתמודדות עם הבנת טקסים. אם אלו אמנם הסיבות, נשער כי החרדים יגלו יתרון במגוון בעיות נרחב. ואם השערה זו תימצא נתמכת, ההשתמעות החינוכית תהיה כי דרך הלימוד שלהם המעודדת חשיבה ולמידה עצמאיות, או תוכן הלימוד המתמקד בהבנת טקסטים, ראויים לאימוץ נרחב יותר. ראוי להשקיע מחשבה כיצד ללמוד ממגזר הלימוד החרדי את העקרונות שניתן לאמץ במערכת החינוך הממלכתית כדי לקדמה".


אז לפני שבאים להטיף מוסר, להנחיל לנו ערכי חינוך של מערכת חינוך שתוקפה פג, אולי כדאי שהחינוך הממלכתי, אפיזודה חולפת בראי הדורות, לאמץ לעצמה קצת ערכים, מוסר, ושיטת לימוד של העם היהודי שזה אלפי שנים מעביר מדור לדור את לפיד החכמה, האמת והאור, וימשיך לעשות זאת גם כאשר החינוך הממלכתי, יהיה אי"ה רק 0% מכלל מערכת החינוך במדינת ישראל. בקרוב בימינו.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תודה רבה על תגובתך. אני אשמח לראותך שוב!