היום נכנס הרב שלמה בניזרי לכלא מעשיהו לרצות עונש של 4 שנות מאסר.
התחושה שלו עצמו, ושל רבים אחרים היא שהוטלה עליו עונש חסר פרופורציה ביחס למעשים שעשה.
מתברר כי לא מדובר בתחושה, אלא בעובדה: "מקום המשפט שם מקום הרשע", אין צדק בישראל ואם אתה אדם חרדי, מערכת הענישה בישראל תטיל עליך, באופן קבוע, עונש הגבוה בהרבה מהעונש שיוטל על אדם שאיננו חרדי:
הנה העובדות:
מערכת חדשה מסוגה בישראל, מערכת נבו בודקת את תג המחיר על עבירה פלילית בישראל. מערכת זו מגלה כי "בעשור האחרון תקופת המאסר הממוצעת שנגזרה בעבירת שוחד היא שבעה חודשי מאסר בפועל ועוד 29 יום", ניחוש פרוע על מי הוטל העונש הגבוה ביותר בעבירה זו, התשובה היא על בניזרי (הן בבית המשפט המחוזי והן בבית המשפט העליון), אף שבחינת עבירות השוחד והתנאים השונים, על פניו בניזרי זוכה ממרבית האישומים, וגם אלה שבהם הורשע אינם חמורים כמו מקרים אחרים הנסקרים במערכת.
עובדה נוספת:
היום דחה (כמובן!) השופט אדמונד לוי בבית המשפט העליון את ערעורו של ישראל וולס שהורשע בהריגת בנו. אף שלא מדובר במעשה קלאסי של הריגה, וגם כאן התגלו (ע"פ השופט חנן מלצר, שהיה בדעת מיעוט וכתב כי יש להפחית שנה מעונשו של ולס ולגזור עליו חמש שמות מאסר בלבד) ליקויים בחקירה ובהודאה שעליה התבססה ההרשעה. תקופת המאסר הממוצעת בירושלים על הריגה עומדת על 5 שנים, 3 חודשים ו-18 יום. עם זאת, מי שקיבל את העונש הגבוה ביותר הוא ישראל ולס החרדי, כמובן.
ומי היה השופט שדן בשתי המקרים הללו והחמיר עם הנאשמים החרדים בבית המשפט העליון (זה אותו שופט שגם ביטל את הזיכוי של מי שכונה שלא בצדק "האברך הדורס") השופט הדתי אדמונד לוי.
מעניין לעשות מחקר על פסיקותיו של לוי בעבירות דומות, כאשר הנאשמים שעמדו מולו לא חבשו כיפה.
אני בטוח שהממצאים יהיו מפתיעים.
יש לכם זמן לבדוק?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה על תגובתך. אני אשמח לראותך שוב!