אדם חדש נולד

יש כותבי טורים בעיתונים חילוניים, שעינם הייתה צרה בהתגייסות של הציבור החרדי והתקשורת החרדית לתמוך בהרב שלמה בניזרי שליט"א עם כניסתו לכלא. לדידם, בין אם מה שעשה בניזרי נכון או לא, יש להתנתק ממנו, כי אולי יש צדק בשיטת המשפט הישראלית, שמזמן כבר הוכיחה את חוסר הצדק שיש בה.

העיוות של שיטת המשפט הישראלית בולטת לעין במקרה זה, וכבר כתבתי על כך בטור קודם. אך מוזר מאוד לשמוע את דורית בינייש, נשיאת בית המשפט העליון השבוע. בטקס השבעת שופטי בית משפט שלום אמרה בייניש כי הפיתרון לבעיית הפשיעה והאלימות בישראל הוא "חיזוק מערכת המשפט". שפשפתי עיניים בתדהמה. מערכת המשפט היום היא המערכת החזקה ביותר בישראל. כולם עומדים בתור ארוך מחוץ למבנה בית המשפט העליון ברעדה למוצא פי השופטים: שרים, ראשי ממשלה, נשיאים, חברי כנסת, בעלי הון, בעלי שלטון, בעלי מצפון. על פי מערכת המשפט (והיועצים המשפטיים) יישק דבר. האם הישיבות יתוקצבו, האם הילדים יאכלו, האם המדינה תילחם, האם השב"כ יחקור, האם האוטובוס הנפרד יעבור והאם השבת תישמר והאם האם תיעצר. כל ישראל משפט. האם מערכת המשפט צריכה עוד חיזוק?

המשפט הישראלי, אינו תמיד משפט צדק. השופטים מערבים את השקפת עולמם. אין אחידות בגזרי דין בהתאם לעבירות. התקשורת משפיעה. עורכי הדין משפיעים. אך לא על זאת אדבר. אלא נקודה אחרת בדבריה של בייניש, כאילו הפיתרון לגידול העצום בפשיעה ובאלימות בישראל הוא חיזוק "מעמד המשפט" בישראל.
הנה מספר נתונים מחשיכי עיניים:

1. בישראל כלואים למעלה מ-14,000 איש.
2. למרות שהשהייה בכלא מתוארת כחוויה קשה, נתוני השב"ס מעידים כי 70% מהאסירים הנם אסירים רצידיביסטים (= חוזרים שוב לכלא. עבורם שערי הכלא הם דלת מסתובבת. רק יצאו וכבר חוזרים).
3. נתוני משטרת ישראל בעשורים האחרונים מציגים גרף עולה של פשיעה (יותר גניבות, אלימות ומעשי רצח).
4. תקציב שירות בתי הסוהר עומד על למעלה מ-2 מיליארד ₪.
5. דו"ח של המשרד לביטחון פנים מציין כי הנזק שנגרם לכלכלת המדינה כתוצאה מן הפשיעה בשנת 2008 עומד על 13.7 מיליארד שקל (הנזק הכלכלי המצטבר מתופעת הפשיעה בשנים 2001-2008 מגיע, לפי אומדן המשרד, ל-121 מיליארד שקל!!!).

המסקנה המתבקשת מאליה היא אחת: שיטת המשפט, הענישה והשיקום בישראל פשטה את הרגל. אם כלא אינו מהווה הרתעה לאלו שנכלאים (עובדה שהם חוזרים!) ולעונשי המאסר יעילות אפסית בהקטנת הפשיעה (עובדה שכל שנה מצטרפים רבים נוספים למעגל), האם לא נדרשת מחשבה מחודשת על שיטת הענישה והשיקום בישראל?
תג מחיר של 15 מיליארד ₪ (פי 70 מתקציב משרד הדתות, חצי מתקציב החינוך של מדינת ישראל) הוא עוד מחיר יקר שמשלמת מדינת ישראל על ניתוק היהודים מהמורשת העשירה שלהם. מה הקשר?

התשובה טמונה בנתון מרתק נוסף. מתברר כי בעוד שיטות השיקום המקובלות נכשלו, ישנה שיטת שיקום אחת שמצליחה באופן מפתיע. נתוני השב"ס מעידים כי לתכנית 'קרן התשובה' לשיקום אסירים אחוזי הצלחה מדהימים: רק בודדים (כ-8% לעומת 70% בשיטות שיקום רגילות) חוזרים לעולם הפשע. החיבור לתורה, ליהדות ולמורשת ישראל משנה את דפוסי ההתנהגות והחשיבה של אותם עבריינים.

כדאי להתעכב על נקודה זו ולהתבונן בה מעט: מדוע שיטת השיקום של אסירים בדרך התורה כה מצליחה? התשובה פשוטה, בעוד שהתרבות המערבית מטילה תווית על הזולת ומתייגת את אותו אחד בתחתית הסולם החברתי, התרבות היהודית מעמידה את בעל התשובה בראש הסולם ובשורה אחת עם הצדיקים הגדולים (וצו אלוקי אוסר את הזכרת עברו). אדם חדש נולד. בבית המדרש, מול הסידור, החומש, המשנה, הגמרא, ההלכה הוא שווה לראש הישיבה.

זו אגב, שיטת הענישה והשיקום ביהדות. יש מספר מחקרים מרתקים בתחום הקרימינולוגיה המשווים בין שיטות השיקום השונות בעבר ובהווה. מסקנה אחת מרכזית של כמה מהחוקרים היא כי שיטת הענישה והשיקום בתורה הינה השיטה היעילה ביותר. לא נקמה בעבריין (תוך הפיכתו לנטל כלכלי על החברה), אלא שליחת העבריין למספר שנים בבית תורני (כעבד עברי) שם יכבדו אותו בכרית המשובחת ביותר ושם ילמד התנהגות נורמטיבית מהי. שם ילמד איך היהדות מחנכת לכבד את הזולת, את רכושו וכבודו לא על בסיס מוסר אנושי משתנה, אלא על בסיס מערכת כללים והוראות של מוסר אלוקי נצחי.

מעטים מאוד ממקבלי ההחלטות במדינה יהיו מוכנים להודות על האמת ולהצביע על הנתון הכה ברור: מדינת ישראל משלמת מחיר כבד על הניתוק מהיהדות לא רק במישור הזה, גם במישורים נוספים: בהתפרקות התא המשפחתי (המביא למשבר אישי וחברתי כבד), במשבר החינוך, בעלייה באלימות ובפשיעה (במיוחד בבני נוער), הניתוק מהזהות היהודית מביא גם לניתוק רגשי (או פיזי) ממדינת ישראל (הגירה שלילית של בעלי כישורים למדינות זרות) ועוד.

אז הנה הצעה אופרטיבית: במקום להשקיע מיליארדים בשיטות כושלות, במקום להפריט את בתי הכלא. ישוחרר בניזרי (גם כך במשפטו לא היה יותר מדי צדק) ויעבירו אותו יחד עם שאר האסירים לתיקון ושיקום בישיבת אור החיים (אפשר גם באור שמח או בדבר ירושלים).

ולגבי כותבי הטורים שעושים את חשבון הנפש שלנו, למי אנו חשים ערבות, ומה אנו חשים כלפי שיטת המשפט בישראל, בעניין זה יש לומר טלו קורה מבין עיניכם. התורה מלמדת אותנו לדון לכף זכות, התורה מלמדת אותנו לא לפגוע בזולת, התורה מלמדת אותנו לשמוע לקול רבנים ולא לקול עורכי עיתונים.